מהו לחץ דם סיסטולי וכיצד הוא נמדד?

יתר לחץ דם הוא בעיה רפואית נפוצה המוגדרת כמחלה כרונית ומהווה גורם סיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם. ברוב המקרים, הבעיה אינה כרוכה בתסמינים בולטים, אך  היא עלולה לפגוע באופן משמעותי באיברים רבים בגוף ומכאן נגזר לה הכינוי "הרוצח השקט".

ההערכות הן שבישראל כמיליון איש סובלים מיתר לחץ דם ראשוני,  ונתוני משרד הבריאות מציגים מגמה של עלייה מתמדת בשיעורי המחלה.

יתר לחץ דם הוא מצב בו הלחץ על כלי הדם מאותר עם ערכים גבוהים המהווים סכנה בריאותית ועלולים לגרום לנזק לכלי הדם. לחץ דם גבוה מוגדר כשהלחץ הסיסטולי שווה או גבוה מ-140 מילימטר כספית.

לחץ דם סיסטולי: מה זה אומר?

יתר לחץ דם סיסטולי מוגדר כשהערכים הנמדדים מראים שהלחץ הדיאסטולי נמוך מתשעים מילימטר כספית, והלחץ הסיסטולי גבוה מ-140 מילימטר כספית. מצב זה הוא תוצאה של נוקשות הנוצרת באבי העורקים המאפיינת בעיקר אנשים בגיל מבוגר, או תוצאה של עלייה בקצב הלב המאפיינת חולים צעירים או חולים עם אי ספיקה של מסתם אבי העורקים.

הגיל מהווה גורם סיכון ליתר לחץ דם סיסטולי ומגדיל את הסיכון לתחלואה ולתמותה. על סמך מחקרים שנערכו בארץ, כולל מעקב אחר עשרת אלפים נבדקים במשך 21 שנים, נמצא כי כל עלייה של עשר שנים בגיל מגדילה את הסיכון ללקות באירוע מוחי פי שלושה.

מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללחץ דם סיסטולי

מבוגרים צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללחץ דם סיסטולי, ואצלם המחלה עלולה להוביל למחלות לב וכלי דם, בסיכון גבוה יותר בהשוואה ללחץ הדם הדיאסטולי.

בעבר סברו מומחים שעלייה בלחץ הדם נובעת מתהליך ההזדקנות ומדובר בתהליך נורמלי, אולם כיום ברור כי עלייה שכזו מאיצה ומגדילה את שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם. הקפדה על הורדת לחץ הדם מאפשרת מניעת או הפחתה משמעותית של הסיכונים ואת שיעורי התחלואה.

המסקנה נוכח המעקב והמחקר בתחום היא כי יש לטפל ביתר לחץ דם במבוגרים באותו האופן בו הבעיה מטופלת אצל צעירים.

כשלחץ דם סיסטולי מוגדר כמשני

בחלק מהמקרים, לחץ הדם הסיסטולי הגבוה מעיד על בעיה רפואית אחרת ובמקרים אלה הוא מוגדר כלחץ דם משני המהווה אינדיקציה להתפתחות סיבוך רפואי כלשהו, הסימנים המחשידים לקיום יתר לחץ דם משני כוללים:

• הופעה של יתר לחץ דם בדרגת חומרה 3 באופן פתאומי.
• החמרה משמעותית בלחץ הדם אשר היה מאוזן בעזרת טיפול תרופתי.
• יתר לחץ דם העמיד בפני טיפולים תרופתיים מקובלים.
• פגיעה באיברים שונים בגוף שאינה מאפיינת את דרגת חומרת יתר לחץ הדם.
• יתר לחץ דם לילי או אי ירידה של לחץ הדם בשעות הלילה.
• יתר לחץ דם המאובחן לפני גיל שלושים, ללא היסטוריה משפחתית.