ריטלין היא תרופה הנמצאת כיום בשימוש נרחב לטיפול בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תרופה זו מכילה חומר פסיכואקטיבי ממריץ המשפיע על פעילות מערכת העצבים, הנקרא מתילפנידאט, המהווה מרכיב מרכזי גם בתרופה הנקראת קונצרטה.
חומר זה חוסם את הספיגה החוזרת של דופמין בקצה הפרה-סינפטי של העצב וכן מגרה שחרור של דופמין מבועיות (וזיקולות) פרו-סינפטיות. כל זה גורם לכך שהדופמין נשאר זמן רב יותר במרווח הבין-סינפטי.
לצד ההשפעה החיובית של ריטלין (ולמעשה של כל התרופות המכילות מתילפנידאט), בדומה לכל תרופה באשר היא, גם לה יש תופעות לוואי שליליות, כשחלקן שכיחות יותר וחלקן שכיחות פחות עד נדירות מאוד.
תופעות לוואי הנחשבות לשכיחות הן למשל חוסר תיאבון, קושי להירדם ונטייה לעצבנות ואילו תופעות לוואי נדירות הן למשל כאבי ראש חמורים, שיתוק של הפנים, קשיי דיבור ועוד. אחת מתופעות הלוואי האפשריות של ריטלין באה לידי ביטוי בעלייה של ערכי לחץ הדם.
באילו מקרים ריטלין גורמת ללחץ דם גבוה?
באופן עקרוני לא ניתן לדעת מראש איזה מטופל יסבול מעלייה בלחץ הדם בעקבות השימוש בריטלין ובאופן כללי תופעה זו אינה שכיחה. מעבר לכך, גם במקרים שבהם התרופה משפיעה על לחץ הדם של המטופל, הרי שלא מדובר בהשפעה משמעותית במיוחד ולרוב מדובר בהשפעה זניחה שניתן להתעלם ממנה ושלא דורשת טיפול.
בהקשר זה יש לציין כי במחקר רחב היקף שפורסם ב-2011, שבו בחנו את ההיארעות של שבץ מוחי, אירועי לב ודום לב בקרב בני 64-25 הנוטלים ריטלין, לא נמצא כי נטילת התרופה מגדילה את הסיכון לבעיות אלה.
יחד עם זאת, הסיכון לפתח יתר לחץ דם כתוצאה מהשימוש בריטלין גבוה יחסית בקרב מטופלים הנוטלים מינון גבוה מאוד של התרופה. כמו כן הסיכון גבוה יחסית במטופלים הנמצאים מראש בסיכון גבוה לפתח בעיות בלחץ הדם מסיבות כאלו ואחרות.
זוהי הסיבה בגינה במקרים חריגים, תינתן המלצה לשלב את הטיפול בריטלין עם תרופות לאיזון ערכי לחץ הדם. לאור כל זאת, כל אדם המעוניין להתחיל לקחת ריטלין, יעשה בחכמה אם יעדכן את הרופא המטפל בנוגע לכל בעיה שהיא הקשורה לערכי לחץ הדם, לפני התחלת הטיפול.
האם ריטלין יכולה לגרום לעלייה בערכי לחץ הדם בילדים?
לאורך העשורים האחרונים בוצעו מחקרים רבים שבדקו האם נטילת ריטלין יכולה לגרום לעלייה בערכי לחץ הדם בילדים. לפי הידוע לנו כיום ממחקרים רחבי היקף, נטילת ריטלין לא משפיעה על ערכי לחץ הדם בילדים אך נראה כי התרופה עשויה להשפיע על קצב הדופק, גם אם לא באופן משמעותי במיוחד.
בשל ההשפעה הפוטנציאלית על קצב הלב בילדים, ההמלצה היא לברר לפני תחילת הטיפול בילדים האם למטופל יש בעיות לב כאלו ואחרות. זאת על מנת שניתן יהיה להמליץ על בדיקות מעקב ולהעלות את המודעות לתופעות הלוואי האפשריות.
תופעות לוואי אפשריות נוספות של ריטלין
כפי שציינו, תופעות הלוואי השכיחות ביותר של ריטלין ותרופות אחרות המכילות מתילפנידאט, כוללות בעיקר נטייה לעצבנות, קושי להירדם ואובדן תיאבון. תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות פריחה עורית, הזעה מוגברת, חום גבוה, סחרחורות, מצב רוח ירוד, יובש בפה, אובדן משקל לא רצוני, נשירת שיער וכמובן לחץ דם גבוה. הופעה והחמרה של בעיות אלה, מצדיקה פנייה לבירור רפואי.
תופעות הלוואי הנדירות ביותר של ריטלין כוללות בין היתר הזיות, שינויים בראייה, קשיי נשימה, שמיעת קולות, מחשבות שווא, מחשבות אובדניות, מצב היפו מאני, פרכוסים, תנועות בלתי רצוניות של הפנים, הגוף והגפיים ועוד. הופעה של כל אחת מהתופעות הנ"ל, מחייבת פנייה מידית לרופא.
כבר יותר מחמישה עשורים שמבוצעים בכל רחבי העולם מחקרים מדעיים הבוחנים את האפשרות לכך שלנטילת ריטלין קיימות השפעות ארוכות טווח על ילדים ונכון לכתיבת שורות אלה לא נמצאה כל הוכחה לכך שישנן תופעות לוואי ארוכות טווח המופיעות בעקבות השימוש בתרופה.